ללכת עם הלב

זריחה

השמש כובשת את השמים ואני וסבתא מתפללות אל הקו האופק

"תראי לי משהו שלא יפה" היא אומרת,

ואני אראה לך את המסך שמכסה לך את הראיה ואסיר אותו

ותראי הוזו בכל מקום וגם בתוכך

הבוקר היא מלמדת אותי מהו הוזו

אין תרגום למונח מהשפה של הנאווהו

אבל כל דבר חי יודע מהו הוזו

הוזו הוא כל טיפת גשם

כל ריס

כל עלה על כל עץ

הוזו הוא יופי שלא ניתן להתכחש אליו

הוזו הוא בכל נשימה שאנו מעניקים לעצים

ובכל נשימה שהם מחזירים לנו

הוזו הוא הדדיות

סבתא שלי יודעת היטב את המשמעות של הוזו

היא מדברת את השפה שצמחה מאדמת המדבר

כמו מונוליתוס באבן חול אדומה שמתרומם כזרועות פתוחות מתוך האדמה

מודים לבריאה על כל יופיו

הוזו הוא לזכור שאת חלק מהיופי והזהר

זה להסכים בסוף שאת שיר מקודש

שמוריד את האלים לברכיים,

באקסטזה כמעט בלתי אפשרית

הוזו הוא לזכור את היופי שלך

סבתא שלי יודעת היטב את ההוזו

כי היא מדברת את השפה של סופת שלגים

הקול של הפרסות שנוגעות באדמה בדהירה

כי סבתא שלי היא מיילדת והיא בקיאה בשפת הסבל של האמהות

של אמהות שמחות

של הגשת תינוקות שרק נולדו לבוראם

הוזו זה לא משהו שניתן לחוות בעצמך

הנשרים מספרים לנו בזמן שהם תופסים ציפור באוויר ונוחתים אל האדמה יחד כאחד

הוזו זה יופי החיבור

סבתא שלי יודעת היטב את ההוזו

כי היא מדברת בשפה של הגשם הזכרי

שיורה ברק דרך השמיים

ומרווה את ילדי התירס שצומחים

וגורם לסוסים להתגודד בחסות המצוק בצהרי היום.

היא גם מדברת את שפת הגשם הנקבי

ששולחת ריחות של מרווה ואבק אל תוך הבתים שלנו

ויורה קשתות מתוך ולתוך האדמה

אתה יודע מה המשמעות של הוזו

ועמוק בתוכינו אנחנו יודעים מה לא הוזו

כמו הימים בהם אתה מתהלך בעצב

הימים בהם אתה חי בשביל הכסף

הימים בהם אתה מתנהל כדי לקבל הכרה

הימים בהם אתה חי למען המחר

כמו היום שבו הספרדים ירדו מהסוסים

ושאלו אותנו אם יוכלו לקנות את ההרים

ידענו שזה לא הוזו

אבל ידענו שניתן ליצר את ההוזו מחדש

אז לקחנו את החרבות שלהם ואת מטבעות הכסף שלהם

והתכנו אותם

באש עם עור בפלו

ויצרנו מהם צורה חדשה של חלקי תכשיט מתפרחת הדלעת

וחרזנו להם סביב הצוואר

לוקחים את הקסדות הישר מראשם

והפכנו אותם ליופי ללא חשש

הוזו הוא הריפוי של עצמות שבורות

הוזו היא התפילה שנשאה אותנו

דרך שואה ומחלה

התפילה שתחזיק אותנו דרך התחממות גלובאלית

ודרך החשש לסביבה שהבעירה את ליבינו

הבוקר הסבתא מלמדת אותי

שהדרך הקלה והאלגנטית ביותר להכניע צבא של שנאה

הוא לשיר שירים יפים

עד שהוא נופל על ברכיו ונכנע

הוא יעשה כך, היא אומרת כי הוא סוף סוף הבין

שאש מתוקה יותר מנקמה

הוא מצא את גן העדן

הוא מצא את הוזן

הבוקר סבתא שלי אומרת לצבעי השמיים בזריחה

הוזו, הוזו, הוזו…

ויופי השתקם

שחרית חברים

תתעוררו

הלילה נגמר